היסטוריה עם יובל מלחי

בסוף שנות השבעים פרצו מהומות אלימות בטהרן כנגד שלטון השאה (מלך בפרסית). הישראלים ששהו במדינה מיהרו לעזוב אותה יחד עם משפחותיהם. בטהרן נשארו עשרות ישראלים, בעיקר נציגי מדינת ישראל באיראן. בבוקר בהיר בחודש פברואר 19

יוסף אלזיאדנה, בן ארבעים ושבע ואב לשבעה, מתגורר בפזורה הבדואית. כבר שנים הוא מסיע צעירים מאזור הדרום לבית ספר, טיולים ומסיבות. בשישה באוקטובר הסיע צעירים לפסטיבל נובה. למחרת בשש וחצי בבוקר הטלפון שלו צלצל. מתוך ש

המשורר האמריקני קארל סנדברג אמר פעם: "גבורה היא מתנה. אלו שיש להם אותה, אף פעם לא ידעו זאת, עד לשעת המבחן." בחמישה באוקטובר 2023, טלי חדד מאופקים ביקרה במשתלה. היא רצתה לקנות עציצים ולהקים גינת פרחים בחצר הקדמית של בי

  אחד הפרקים הכי מרגשים שיצא לי לעבוד עליהם אי פעם.   מנחם קלמנזון מעותניאל ודני פוקס מבארי מספרים על החילוץ ההרואי של כח קלמנזון בשבעה באוקטובר. מה הוביל שני אחים לרדת דרומה, על דעת עצמם, ולפנות אזרחים מבארי.

בשנת 1814 התפוצץ מיכל לתסיסת בירה במבשלה לונדונית. המיכל היה עצום בגודלו ולמעלה משלושה מיליון ליטרים של בירה שטפו רחובות בגל עצום של 4.5 מטרים. השטפון הרס בתים והביא לטביעתם של אנשים שהתגוררו סמוך למבשלה. אז איך כל ז

דודי רבי חבר כיתת הכוננות של כרם שלום הוא בכלל מורה ומחנך. ב 7.10 הוא יצא עם חולצת השבת לתפוס עמדה. הוא לא תיאר לעצמו שהוא עומד להיות מעורב בקרב קשה שבו יהרגו כמה מחבריו הטובים. משמחת תורה לגיהנום תוך שניות בודדות. &n

שידור חוזר של פרק 144 אחרי עריכה קלה*. בפרק היום נחזור לשנת 1815, לפני 200 שנים, הגיעה לא"י הנסיכה קרוליין מברונזוויק, נסיכה אנגליה שעתידה הייתה להפוך למלכת אנגליה. אל קרוליין התלוותה פמליה עצומה בגודלה וסופר שתיעד את מ

הרעשה כבדה של הפגזות. חריגה אפילו ביחס לעוטף. אני נכנס לממ"ד ומצטרף למיטה של דרור ביתי בת החמש וחצי. אשתי, אפרת, נכנסת לרכב וטסה בין נפילות טילים כדי להגיע אל הבן הגדול, צור, ששהה בבית של סבא עם אח שלי ומשפחתו. היא הג�

גיא גוב ארי מספר על ערבות הדדית בתקופת השבעה של אופק רוסו ז"ל. "אני הולך לספר לכם כאן משהו אחר, על העם שלנו, עם ישראל. על אנשים שלא הכרנו מעולם והם פשוט הופיעו, הם פשוט התייצבו והגיעו."  

סיפורה של ליאת אדמתי מקאי על היום הארור בקיבוץ בארי. *אני תוך כדי מילואים, מבטיח להעלות יותר עדויות כשיהיה זמן...       קוראים לי ליאת אדמתי מקאי ואני ניצולה של הטבח בקיבוץ בארי. יום שבת ה 7.10 השעה 6:30 בבוק�